#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר להספיד ולהתענות בחוה""מ?"	"חוה""מ אסור בהספד ובתענית"	סימן תקמז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדברים שאין עושין מפני שהוא יום שאסור בהספד?	"1) אין מניחין המטה ברחוב העיר [וה""ה שאין מניחין המת בבית הלויה (כה""ח ס""ק ד') {וצ""ע למה אין מקפידין על זה, ואפשר דסומכים דיש לנו ת""ח לענין זה, ועשו לא פלוג כדי שלא ירבו במחלוקת מי נחשב ת""ח (ר""י באק)}]<br>2) אין מוליכין המת בבית הקברות עד שיהיה כל הקבר מתוקן ומזומן (נמק""י)"	סימן תקמז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי הקמת מצבה?	"כיון שנוהגין להספיד שם אין לעשות הכי תוך ל' יום לרגל (מנח""י ח""ג סי' נ""א - נ""ב)"	סימן תקמז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי נשים 1) מענות [כולן עונות כאחת] 2) מטפחות [להכות כף אל כף] 3) מקוננות [אחת מדברת וכולן עונות]?	"1) מענות אפי' בחוה""מ [ודוקא קודם הקבורה (ערוה""ש סעי' א')] 2) מטפחות בר""ח ובחנוכה ובפורים אבל לא בחוה""מ 3) אין מקוננות אפי' בר""ח חנוכה ופורים"	סימן תקמז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בת""ח?"	"מענות ומקוננות כדרכן בחול, ודוקא בפניו (ב""י)"	סימן תקמז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מספידין על מת 1) חדש 2) ישן, תוך ל' יום לרגל?	"1) כן כל זמן שמת תוך ל' יום לרגל, כיון שהמרירות כבד אין בו תוספת מפני ההספד [ואפי' הרמב""ן דס""ל כרב בסמוך מודה בזה דמותר להספיד בשכר על מת חדש (ב""י, שעה""צ ס""ק ב')], ומותר להספיד אפי' מי שאינו ת""ח (מ""ב ס""ק ה'), ומותר אפי' שלא בשעת הלויה (שש""כ פס""ה הע' רצ""ז) 2) אסור [אפי' אם הוא עדיין תוך ל' יום למיתתו (ביה""ל ד""ה על) {ולכאורה אם מת בד' אייר ונקבר בה' אייר אסור להספיד דעכשיו הוא תוך ל' יום לשבועות, ודחה ר""י באק דאפשר דעדיין הוא במרירות עד הקבורה, וכן מצינו ענין זה לקמן (סעי' ו') במי שמת ביו""ט ונקבר בחוה""מ שהאג""מ (או""ח ח""א סי' קס""ד) כתב דיכול לקרוע במועד דעדיין הוא שעת החימום}], לפי רב חיישינן שמא ישכור ספדן ויתבטל משמחת יו""ט [הרי""ץ גיאות ביאר מפני שלא יעלה לרגל וא""כ בזה""ז לא שייך הכי, אבל הרא""ש ס""ל דאסור אפי' בזה""ז שצריך מנין אחר להתירו א""נ יתבטל משמחת יו""ט], ולפי שמואל לפי שאין המת משתכח מן הלב שלשים יום ויהיה בצער ברגל [ואע""פ שאמרינן בברכות (נ""ח ע""ב) דאין מת משתכח מן הלב אלא לאחר י""ב חודש צ""ל דיש מרירות ביותר רק לל' יום (בית אפרים יו""ד סי' ע""ח)], ואיתא בגמ' נפק""מ אם מותר להספיד בחנם. להלכה, הרמב""ן ס""ל כרב דהלכתא כוותיה באיסור וממילא מותר בחנם, אבל הראב""ד והרא""ש הוכיחו מירושלמי דמתיר חדש כשמואל וא""כ אפי' בחנם אסור, והמחבר סותם להחמיר כשמואל דאסור אפי' בחנם דכן נקטו רוב הראשונים (מ""ב ס""ק ב', שעה""צ ס""ק ב')"	סימן תקמז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להספיד על מת חדש וישן ביחד תוך ל' יום לרגל?	"לא דעכ""פ עי""ז מיתוסף לו עוד צער ברגל (מ""ב ס""ק ו')"	סימן תקמז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם האבל עצמו רוצה להתאפק מצערו ולהספידו תוך ל' יום לרגל?	"תוס' סברי דכאן מודה שמואל דמותר דע""י צעקתו ישמח לאחר זמן, אבל הפמ""ג (מש""ז ס""ק א') כתב דאפי' ע""י עצמו אסור, וכן פסק המ""ב (ס""ק ב')"	סימן תקמז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בת""ח שמת?"	"מעיקר דין מספידין ת""ח במועד וכ""ש תוך ל' יום לרגל, אבל אין לנו ת""ח בזמנינו וממילא אין מספידין [ולפעמים מספידין (עי' שו""ת תשובה מאהבה ח""א סי' ר""ז), וכתב הגשר החיים (ח""א פי""ג סעי' י') דאין נוהגין להספיד ת""ח בזמנינו בחוה""מ אבל נוהגין להספיד בקיצור בר""ח חנוכה ופורים], אכן העולת שמואל ונחל אשכול מקילין לעשות הספד לת""ח תוך ל' יום לרגל דלענין זה יש להקל דיש לנו ת""ח בזמנינו [אבל מודו שלא לעשות הספד בחוה""מ] (מ""ב ס""ק ג', שעה""צ ס""ק ד'), ולגבי ערב יו""ט וערב שבת אחר חצות כתב הביה""ל (ד""ה שמותר) דאין להחמיר בת""ח בזמנינו אבל מסתפק אם מותר להספיד מי שאינו ת""ח, ויש מקילין (יד אליהו סי' ט""ז, ישא יוסף או""ח סי' מ""ג) להספיד כל אדם אחר חצות [אבל לגבי ימים שאין אומרים בו תחנון כל היום פשוט דאין מספידין מי שאינו ת""ח (שעה""צ לעיל סי' ת""כ ס""ק א')]"	סימן תקמז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד מתי מותר להספיד בחודש אלול?	"הפמ""ג (מש""ז ס""ק א') מסתפק אם לענין זה ר""ה ויוה""כ נחשבים כרגלים ואסור ל' יום לפניהם, והישועות יעקב מקיל לר""ה ויוה""כ ומותר עד ט""ו אלול [דליכא עלייה לרגל ושמחת יו""ט בר""ה ויוה""כ {ואין זה פשוט דידוע השאג""א דיש מצות שמחה בר""ה וכמ""ש בחולין (פ""ג ע""א) דאוכלים בו בשר}], והרמב""ן בתורת האדם הביא בשם רבינו נסים גאון שבחודש אלול מותר [וביאר שו""ת עולת שמואל (סי' ע""ז) היינו כל חודש אלול דבלא""ה מרבים בתפילות וסליחות והמרבה בבכיה הרי זה משובח, אבל האגודת אזוב פי' עד ט""ו אלול] (מ""ב ס""ק ד') "	סימן תקמז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם קרובי המת אינם שומעים לההספד?	"כתב החכמ""א (כלל קנ""ה סעי' י""ט) דאז מותר להספיד תוך ל' לרגל, וכ""כ השדי חמד (אס""ד מערכת אבלות אות פ""ט), וביאר האגודת אזוב דאז העיקר לעורר העם לתשובה, וכ""כ השע""ת (ס""ק א.) בשם השבות יעקב (ח""ב סי' כ""ה) אבל לא ניחא ליה להקל בזה אלא במקום שיש צורך השעה"	סימן תקמז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשמועה רחוקה תוך ל' יום לרגל?	"הוי כמת חדש דיש בה מרירות כבד ומותר להספידו (ב""י, מ""ב ס""ק ז')"	סימן תקמז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בהספד שנוהגין לעשות בתשלום השנה?	"כתב הב""י דזה מותר אפי' תוך ל' יום לרגל דאין זה הספד לעורר בכי ויללה אלא דעתם להפסיק אבלותם שמסירים הבגדי שחורים ועכשיו לובשים לבנים (מג""א ס""ק ב', מ""ב ס""ק ט') [וביאר הפמ""ג (מש""ז ס""ק ג') דאין זה דומה לקדיש דמפסיקין אחר י""א חודש דהתם הוא מפני גיהנם אבל הבגדי שחורים הוי משום אבלות, אבל מסיים הפמ""ג דיש נוהגין להסיר הבגדי שחורים אחר י""א חודש (שעה""צ ס""ק ז')] {ואין לנו בגדי שחורים בזמנינו כמדומה, וביאר הגשר החיים (ח""א סוף פ""כ) משום ובחוקותיהם לא תלכו שהגוים נהגו ללבוש שחורים}, ומ""מ פשוט דאסור לעשות הספד כזה במועד גופא (מ""ב ס""ק י')"	סימן תקמז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מותר להזכיר הנשמות?	"כתב הב""י דה""נ מותר להזכיר הנשמות בתשלום השנה דאין זה אלא להפסיק האבלות [ואסור לעשות הכי במועד גופא (מ""ב ס""ק י'), וכן מותר להש""ץ להזכיר הנשמות בשעת קרה""ת אלא שנוהגין להפסיק בחודש ניסן (ערוה""ש סעי' ג')], ועוד כתב הפמ""ג (א""א ס""ק ב') דמה שנוהגין לומר קל מלא רחמים בביהכ""נ זה מותר אפי' ברגל דאינו הספד אלא שמתפללין עליהם (מ""ב ס""ק ח'), אבל מה שהולכים על הקבר ואומרים קל מלא רחמים זהו בכלל הספד ואסור תוך ל' יום לרגל אבל מסיים השעה""צ (ס""ק ו') דנוהגין להקל לילך אפי' תוך ל' לרגל [וביאר הציץ אליעזר (אבן יעקב סי' ו') שאין זה בכלל הספד שהוא הנוסח שאומרים עבור כל נפטר]"	סימן תקמז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מתי קורעין בחוה""מ 1) על קרוביו 2) על ת""ח 3) על אדם כשר [אינו חשוד על שום עבירה] 4) על כל אדם [חשוד על עבירות אבל אינו משומד לע""ז או לעבור להכעיס]?"	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-750cc48685d416c88fccf0090aec72cc569ddb81.jpg"">"	סימן תקמז סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם קורע בגדיו, האם צריך להחליפם?	"כן דאין אבלות בפרהסיא במועד (ציץ אליעזר ח""ה סי' ה')"	סימן תקמז סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מי הוא בכלל ת""ח?"	"1) תלמיד חכם הוי מי ששואלין אותו דבר הלכה בכל מקום ואומרה (טור), ואין לנו ת""ח בזמנינו (מהר""י ווייל סי' קס""ג, מג""א ס""ק ח', מ""ב ס""ק י""ב) {וצ""ב דמצינו אפי' בדורינו גדולים שידעו כל הלכות, ובאמת מבואר מתשובת מהר""י ווייל דהיה הרבה רבנים שנטלו גדולה לעצמן לשם כבוד ולשם ממון ולא היו ראוין לכך, וממילא אפי' התלמידי חכמים באמת אין להם דין ת""ח ""דבהדי הוצא לקיא כרבא"" ור""ל עשו לא פלוג}<br>2) אפי' רבו שלימדו חכמה או חבורתא שהאיר עיניו במשנה אחת קורעין ואין מתאחין לעולם (טור)"	סימן תקמז סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם מת ביו""ט?"	"אסור לקרוע ביו""ט, וגם אינו קורע בחוה""מ דאינו שעת חימום ולא שעת שמועה, אלא קורע אחר יו""ט (מג""א ס""ק ג', מ""ב ס""ק י""א) [אבל מברך ברוך דיין אמת מיד ביו""ט (גשה""ח ח""א סוף פרק ד')], וזהו בקרוביו ות""ח אבל באדם כשר ושאר כל אדם כיון דאידחי אידחי (שע""ת ס""ק ד'), ומבואר ממג""א (ס""ק ג') דזהו דוקא אם מת ונקבר ביו""ט אבל אם מת ביו""ט ונקבר בחוה""מ קורע בחוה""מ דעדיין הוא שעת חימום (משנ""ל הל' אבל פי""א ה""א, אג""מ או""ח ח""א סי' קס""ד)"	סימן תקמז סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על מי חולצין כתף?	"חולצין כתף על קרוביו ות""ח, אמנם כתב הרמ""א (יו""ד סי' ש""מ סעי' י""ז) דבזה""ז אין נוהגין לחלוץ כתף כלל אפי' בחול (מ""ב ס""ק י""ח), וביאר הלבוש (שם) דהוא זלזול גדול, והוסיף הערוה""ש (שם סעי' ט""ו) דבגדים שלנו א""א לחלוץ הכתף אלא אם יחלוץ כל הבגד ולכן כולם מוחלים על כבוד זה"	סימן תקמז סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מברין בחוה""מ 1) על קרוביו 2) על ת""ח?"	"1) מברין בביתו על מטות זקופות [לפי שאין כפיית המטה ברגל], ולא ברחבה של עיר, אבל אוכלים מאכלים הרגילים ולא ביצים ועדשים (גשר החיים ח""א פ""כ סעי' ב' אות י') 2) מברין הכל ברחבה שהכל אבלים עליו [ועכשיו אין לנו רחבה וכפיית המטה, ובמועד האבלים אינם יושבים על הקרקע (ערוה""ש סעי' ו')]"	סימן תקמז סעיף ח-ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם עומדים בשורה בחוה""מ?"	"כן (משנה מו""ק כ""ז ע""א, גשר החיים ח""א פט""ז סעי' ז' אות ב')"	סימן תקמז סעיף ח-ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איזה צרכי המת עושין בחוה""מ?"	"1) גוזזין לו שערו<br>2) מכבסין לו כסותו<br>3) תופרין תכריכין (מ""ב ס""ק י""ט)<br>4) מדפיסין מודעות להודיע לרבים (שש""כ פס""ז הע' קפ""ד)"	סימן תקמז סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עושין לו ארון?	"מותר לעשות לו ארון אבל צריך להיות ניכר שהוא לצורך המת, ולפיכך עושין הארון בחצר אבל אין מנסרין הנסרים אלא בתוך הבית דאינו ניכר כ""כ כשהוא בחצר [אבל הטור מקיל לנסור נסרים חצר], ואם הוא אדם מפורסם או מקום שיהודים דרים במקום אחד הוי כמפורסם והכל יודעים שהוא לצורך המת ומותר אפי' בשוק [ובמקום דא""א בצינעא עושין בפרהסיא, לפי המג""א (ס""ק ו') דוקא בפרהסיא לגבי ישראל ולא גוים שלא יאמרו שישראל מחללין יו""ט וכמ""ש במ""ב לעיל (סי' תקכ""ו ס""ק ל""ט) {ויש לחלק בין יו""ט לחוה""מ}, ולפי הא""ר אפי' בפרהסיא לגבי גוים (פמ""ג א""א ס""ק ו', מ""ב ס""ק כ')]"	סימן תקמז סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקצוץ עצים מן היער לצורך המת?	"איתא בירושלמי דאין כורתין עצים למת אפי' לאדם מפורסם [אבל מותר לקוץ הדס לצורך המת דהכל יודעים שהוא לצורך המת משא""כ עצים נראה שהוא לצורך בנין (ב""י בשם נמק""י, מג""א ס""ק ז', מ""ב ס""ק כ""ב), ואפי' ביו""ט שני מותר לקוץ הדס (שעה""צ ס""ק י""א)], ומותר ע""י עכו""ם דהוי לצורך מצוה (מג""א ס""ק ז', מ""ב ס""ק כ""ב), ואם א""א בענין אחר מותר אפי' ע""י ישראל (מג""א שם בשם תומת ישרים, מ""ב שם) "	סימן תקמז סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם חוצבים אבנים לבנות קבר למת?	"הוי כקציצת עצים דאסור לחצוב אבנים מן ההר אבל אם הם חצובים כבר מותר לחלקן כמו נסירת הקורות (שו""ע, מ""ב ס""ק כ""ג)"	סימן תקמז סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם חופרין כוכין לצורך המת?	"תנן במתני' (מו""ק ח' ע""ב) דאין חופרין כוכין אבל מחנכין [מאריכין או מקצרין], לפי רוב ראשונים מיירי שלא לצורך המת ומותר לחנך דהוי כצרכי רבים [אבל לא חופרין דזהו טרחא יתירא {וצ""ב דטרחא יתירא מותר לצרכי רבים אלא הול""ל דהוי מעשה אומן}], ולפי הראב""ד מיירי לצורך המת ואפ""ה אין חופרין דאפשר לקוברו בבקיע דרך עראי [ושאר ראשונים חולקים עליו דזה גנאי גדול לפנותו מקבר לקבר, וראוי להתיר צרכי הקבורה יותר מדבר האבד] (ב""י), וקיי""ל כרוב ראשונים דלצורך מת במועד מותר אפי' לחפור אבל לצורך מתים שלאחר המועד אינו מותר אלא לחנך (מ""ב ס""ק כ""ד) [ואפי' להראב""ד מותר לחפור חפירה בקרקע כמו שנוהגין בזמנינו דזהו בקיע (שעה""צ ס""ק ט""ז)]"	סימן תקמז סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לחצוב קבר לגוסס?	"אסור אפי' בחול לחצוב קבר לגוסס כי היכי דלא ליתרע מזליה וכמ""ש ביו""ד (סי' של""ט) (שעה""צ ס""ק ט""ו)"	סימן תקמז סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לתלוש עשבים ועפר במועד בבית הקברות?	"כתב המחבר דאסור, והנה הבאה""ט (ס""ק ז') הביא הא""ר דזהו דוקא לצורך בית הקברות אבל מה שתולשין אחר הקבורה זכר לתחיית המתים מותר [וכמ""ש הטור (יו""ד סי' שע""ו) דהוא מרומז בפסוק ויציצו מעיר כעשב הארץ], אכן המאמ""ר מפקפק עליו דפשטות המחבר משמע דאסור בכל אופן, וכן נוהגין שלא לתלוש כלל בחוה""מ (מ""ב ס""ק כ""ה)"	סימן תקמז סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם אומרים בחוה""מ 1) צידוק הדין 2) שבחו של מת?"	"1) לא, אלא נכון לומר מזמור מ""ט ולאמר עליו קדיש (ערוה""ש סעי' ח'), ולפי הגה""ח (פט""ז סי' ו' אות ד') אומרים מזמור ט""ז ואומרים עליו קדיש יתום 2) כתב המג""א (ס""ק ח') דמבואר ביו""ד (סי' ת""א) דכל מקום שאין אומרים צידוק הדין אין אומרים שבחו של מת דזה מרגיל ההספד כשמזכיר שבחו וממילא אסור לדרוש לפניו אלא לחכם, אבל מסיים בשם מהר""י ווייל (סי' קס""ג) דאין לנו דין ת""ח בזמנינו (מ""ב ס""ק כ""ו), והפמ""ג (א""א ס""ק ח') מסתפק אם מותר לדרוש ביו""ט בת""ח בלא הספד [דכיון דאסור להספיד ביו""ט אפי' חכם חמור יותר ולא יבא לידי הספד (דברי סופרים סי' ת""א), ותמה ר""י באק א""כ אפי' שאר כל אדם יהא מותר], אבל הגהות ברוך פרענקיל אוסר לדרוש לפניו מפני שמרגיל לעשות הספד (שעה""צ ס""ק י""ז), אכן הצל""ח (דרוש ל""א) חולק על המג""א וס""ל דמותר להזכיר שבחיו של מת בלא הרמת קול של בכי, והאג""מ (או""ח ח""א סי' קס""ה) מצדד להקל שהאבל עצמו מותר להספיד על מתו דהוא מחויב בג' ימים בבכי אבל מסיים וצ""ע לדינא (הלכות חוה""מ פט""ו הע' א')"	סימן תקמז סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם פוסקים בשעת ההליכה ז' פעמים?	"כתב קיצור שו""ע (סי' קצ""ח סעי' י""ב) דבשאר ימות השנה כשהם ל' אמות סמוך לקבר פוסקים ז' פעמים כל ד' אמות כנגד הז' מעמדות שהם כנגד ז' הבלים וז' מדורי גיהנם וז' דינים החולפים על המת, אבל ביום שאין אומרים תחנון אין הדין קשה ואין צריכים לעמוד אבל ישהו מעט שזהו קצת כפרה למת"	סימן תקמז סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם התענה תענית חלום בחוה""מ?"	"צריך למיתב תענית לתעניתו, וטוב שיהיה אחר אסרו חג (פמ""ג א""א ס""ק ח', מ""ב ס""ק כ""ו)"	סימן תקמז סעיף יב		
